הקצבת מזונות על ידי הממונה לזכאי למזונות

תנאי הכרחי להמשך תשלום דמי מזונות לזכאי למזונות לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים הוא קיומו של פסק דין או החלטה שניתן על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת כגון בית משפט לענייני משפחה או או בית דין דתי.

לפיכך, תשלום מזונות לזכאי למזונות על פי הסכמות שאליהן הגיעו היחיד וגרושתו אך לא אושרו על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת, אסור ועלול להביא לביטול הליך חדלות הפירעון.

כך, להסכם גירושין אשר הושג בין היחיד ובין גרושתו במסגרת הליך גישור יהיה תוקף מחייב אך ורק אם אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי וקיבל תוקף של פסק דין.

כאשר יחיד צבר חוב מזונות עבר, כלומר שהחבות בגינו היא לפי פסק דין ובגין התקופה שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים, על הזכאי למזונות להגיש תביעת חוב. אם תביעת החוב תאושר על ידי הנאמן, יקבל הזכאי למזונות תשלום מלא או חלקי.

היות וחוב מזונות הוא חוב בדין קדימה, הזכאי למזונות יקבל עדיפות בפירעון החוב על פני חלק מהנושים שתביעות החוב שהגישו אושרו.

אף על פי שחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל,

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתיר לממונה או לבית המשפט להקציב דמי מזונות  אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר.

כאשר זכאי למזונות נקלע למצב בו היחיד אינו משלם את דמי המזונות שנקצבו כסדרם, עליו לפנות לנאמן או לממונה או לבית המשפט ולהודיע על כך. יש לזכור כי אי תשלום דמי המזונות אשר נקצבו מהווה חוסר תום לב אשר יכול להביא לביטול הליך חדלות הפירעון.  

על פי נוסח החוק נראה כי היחיד, הזכאי למזונות או הנאמן רשאים לעתור, מעת לעת, להפחתת או הגדלת סכום המזונות שנקצב אך זאת אך ורק בתנאי שחל שינוי נסיבות בתיק.

כן, באמצעות הגשת תביעה להפחתת דמי המזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי . חשוב לזכור שעל פי סעיף 131 לחוק חדלות פירעון תביעה מסוג זה טעונה אישור של הנאמן.