הוצאה לפועל

אזרחים רבים נקלעים לחובות כבדים, חלקם בשל ניהול כושל של עסקיהם, אחרים בשל אי עמידה בפירעון הלוואה שנטלו או בשל ערבותם להלוואה שנטל קרוב משפחה או חבר ויש גם כאלה שנקלעים לחובות כבדים בגין פגיעה ברכושו או בגופו של אדם אחר.

השימוש הנרחב באשראי הוא אחד הגורמים המרכזיים להתרחבות התופעה. השימוש באשראי, אשר בעבר היה נחלתם של עסקים וחברות, הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו. כמעט כל אדם או תאגיד עסקי משתמשים באשראי במהלך פעילותם היומיומית השוטפת. מרבית אזרחי המדינה נוטלים משכנתה לצורך קניית דירת מגורים וכלי רכב, עושים שימוש בכרטיסי אשראי, המחאות והלוואות לצורך רכישת מוצרים ושירותים, הקמת עסק ואפילו לצורך טיפולים רפואיים.  הסיכון שמקבל האשראי לא יצליח לפרוע את מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי, התממשותו של סיכון זה עשוי להוביל להליכי הוצאה לפועל.

רשות האכיפה והגביה היא הגוף אשר מופקד על ביצוע הליכי ההוצאה לפועל ובכללם: מימוש פסקי דין של כל ערכאות השיפוט ,כמו גם מימוש מסמכים משפטיים שאינם פסקי דין כגון משכנתא, שטרי משכון, שטרות והמחאות ולמעשה על גביית החובות השונים. רשות האכיפה והגביה פועלת לפי חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 אשר מעמיד לרשותם של הנושים מגוון כלים שמטרתם להפעיל לחץ על החייב על מנת שיפרע את חובותיו. כלים אלה כוללים בין היתר הטלת הגבלות חמורות על חייב כדוגמת עיקול ומימוש נכסיו, עיקול משכורתו, עיקול קצבאות אותן הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, הטלת הגבלות על החייב כדוגמת איסור לנהל חשבון בנק, איסור יציאה מהארץ,  הגבלת זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה ובמקרים קיצוניים אף הטלת צו הבאה או צו מאסר על החייב ועוד.

היות שהנושים אינם מחויבים לתאם פעולותיהם זה עם זה, לעיתים נקלע החייב למצב בלתי אפשרי בו עליו להתמודד בו זמנית עם מספר רב של הליכים והגבלות שננקטו נגדו במקביל על ידי מספר נושים אשר פתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל בלשכות הוצאה לפועל שונות הפזורות ברחבי הארץ.

יחד עם זאת, המחוקק איננו מתעלם מאותם חייבים שבאמת מתקשים לפרוע את חובותיהם עקב מצבם הכלכלי והסוציאלי הקשה, ולכן על מנת למנוע מצב בו הפעלת מנגנון הגבייה יהפוך את החייב לחסר כל ונטל על החברה, חוק ההוצאה לפועל מעמיד לרשות החייב כלים המאפשרים לו להגיש בקשות בתיקי ההוצאה לפועל במסגרתן יציע לנושיו תכנית פירעון סדורה אשר מתאימה לנסיבותיו האישיות  ויכולתו הכלכלית, כל זאת בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל, בכפוף לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ולעיתים גם בהתחשב בדעתם של הנושים.

על פי רוב, אישור תכנית הפירעון שהציע החייב כוללת הסרת או עיכוב חלק מההגבלות שהוטלו על החייב וזאת על מנת לאפשר לחייב ולבני משפחתו לשוב ולנהל אורח חיים נורמטיבי ובדרך זו לפרוע את חובותיו בתוך זמן סביר.

אלא שרבים הם המקרים בהם אישור תכנית הפירעון תהפוך למלכודת עבור החייב, וזאת מכיוון שתיקי ההוצאה לפועל ימשיכו לצבור ריביות גבוהות אשר סכומם החודשי המצטבר יהיה גבוה משמעותית מהתשלום החודשי שישלם החייב, וכך למעשה גם אם החייב יעמוד בתשלומים החודשיים שקבע רשם ההוצאה לפועל, לא זו בלבד שלעולם לא יעלה בידי החייב לפרוע את כל חובותיו, בחלוף הזמן חובותיו יתפחו וסיכוייו לפרוע אותם ילכו ויפחתו. למצבים מסוג זה בדיוק נועדו הליכי חדלון הפירעון ופשיטת הרגל אשר מאפשרים לחייב העומד בתנאים הקובעים בחוק ובפסיקה לקבל צו הפטר  אשר למעשה מוחק חלק ניכר מכלל חובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו בתום ההליך.